כך תכינו תה משובח

Prigotovlenie-chaya-05

מאות מיליוני אנשים מכל קצוות תבל נהנים משתיית תה מדי יום. רבים מהם מעדיפים את התה הנמצא בשקיות אף על פי שאין כמעט עוררין על כך שתה המיוצר מעלים שלמים טעים ואף בריא יותר. אם כן, השאלה המתבקשת היא כיצד הפכה שתיית תה השקיות לכה פופולרית? התשובה ברורה – נוחות. הבחירה בדרך הקלה והפשוטה יותר מטעמי עצלות גורמת לנו להקריב את הטעם ואת היתרונות היחסיים האחרים של התה.

אז איך הצליחו בעצם שקיות אבקת התה להאפיל על התה האמיתי ולהפוך למצרך שכיח בכל בית?

ברשותכם, נצא למסע קצר אל ההיסטוריה ונעקוב אחרי התפתחותו של התה – מהרגע בו הוא התגלה על ידי הסינים ועד לרגע שבו הוא מצא את דרכו לשקיות שכה מוכרות לנו כיום.

לפני חמשת אלפים שנה, כשהסינים גילו את התה הם אפילו לא הבינו שמדובר במשקה ייחודי המתאפיין בטעם וניחוח יוצא מן הכלל. עלי התה היו מבחינתם קודם כל ולפני הכל צמח מרפא שהפך למוכר אך רק בזכות סגולותיו הרפואיות. שתיית התה סייעה לשיפור תפקודה של מערכת העיכול ולכן מקובל היה לשתות אותו אחרי האוכל.

בשלב כלשהו התחולל השינוי והתושבים החלו לצרוך את התה על בסיס יומיומי אבל הם עדיין לא ידעו כיצד לחלוט ולהכין אותו כמו שצריך. בדרך זו או אחרת הם השכילו להכין משקה מהעלים שהיו ברשותם ופשוט שתו אותו. השיטה הנפוצה ביותר להכנת המשקה הייתה בישול האבקה שהוכנה מהעלים.

Prigotovlenie-chaya-06

עם הזמן צרכני התה שמו לב שהמשקה החדש מרגיע את הגוף, מרווה את הצימאון ומקל על ההתמודדות עם שינוי מזג האוויר – "מחמם בקור ומקרר בחום". כתוצאה מכך, הפך התה למצרך שכיח מאוד בקרב הלוחמים והמטיילים – וככלל בקרב כל מי שעסק מדי יום ביומו בעבודה תובענית וסיזיפית קשה או כל מי שנאלץ לשהות זמן רב בדרכים. אפילו הנזירים החלו לצרוך את התה שהיה עבורם כמו משקה אנרגיה שמנע מהם להירדם במהלך שיעורי המדיטציה שעברו.

ואף על פי כן, בשלב הזה התה היה עדיין רחוק מלהיות מושלם וגם שיטות ההכנה טענו שיפור. עם הזמן צברה אבקת התה פופולריות עצומה בסין ופותחו טכניקות שונה להכנתה. ראוי לציין כי גם יפן נשבתה בקסם של אבקת התה והיא הפכה לאחד ממרכיבי היסוד של טקסי שתיית התה היפניים. העניין הוא שאצל היפנים הטקס והמדיטציה שליוותה אותו היו העיקר – לתה עצמו לא הייתה חשיבות בעיני היפנים ואילו הסינים מצדו גילו עניין של ממש בטעמו של התה.

הקיסר הסיני פרסם ספר מתכונים שהוקדש לתה

חיבתם הגדולה של הקיסרים הסינים לתה העניקה דחיפה משמעותית להמשך התפתחותו של המשקה ואף סייעה לייצורם של אינספור סוגים של תה אשר התאפיינו בניחוחות וטעמים שונים. אחרי הכל, היצרנים שעמדו מאחורי סוגי התה האיכותיים ביותר יכלו לזכות בהזדמנות חד-פעמית ולהגיש את התה בעצמם לקיסר.

את המגוון הרחב של סוגי התה הסיני הקיימים כיום ניתן להשוות אך ורק למגוון העצום של המשקאות האלכוהוליים. יותר מכך, הודות לשפע חסר התקדים כל אחד יכול להתאים לעצמו את סוג התה שתואם בצורה הטובה ביותר לטעמו האינדיבידואלי.

אם טרם יצא לכם לטעום תה סיני איכותי זה הזמן לבחור את התה שלכם ולהתמכר לטעם ולהנאה שבצידו >>>

בשנת 780 לספירה אנו עדים לנקודת ציון נוספת בהתפתחותו של התה ובהתפתחותה של תרבות התה. לו יויא כותב בשנה זו את חיבורו המכונן על התה – צ'א דזין ובו הוא מפרט בהרחבה את שיטות הכנת התה, את דרכי החליטה של עלי התה ואת הכלים שבהם יש להשתמש לצורך שתיית התה כמו גם את האופן בו יש לשתות ולצרוך את המשקה. חלק נפרד בחיבור הוקדש למים ששימשו להכנת התה.

באופן טבעי ככל שעובר הזמן, התה הופך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הסינית. החדירה האבסולוטית של המשקה לתרבות הסינית מקבלת ביטוי בין היתר בשינוי הייעוד שלו: לא עוד רק משקה רפואי אלא משקה טעים המרומם את מצב הרוח ומקנה לצורכים אותו כוח ואנרגיה.

מובילי הדעה הסינים, המדענים, האמנים והמוזיקאים גילו כי התה מעורר את הפעילות השכלית, מרגיע ומשחרר ואפילו מעודד את היצירתיות הטמונה בכל אחד ואחת מאיתנו. הודות לגילויים הללו הופיעה בסין כמות גדולה מאוד של יצירות ספרותיות אשר שיבחו את האיכויות הנפלאות שבהן ניחן התה שאזכורו הפך לחובה בספרים שפורסמו באותה התקופה. כבר בימיה של שושלת טאנג קרוב ל-100 משוררים וסופרים הזכירו ביצירותיהם את התה ואת האופן בו מומלץ לשתות אותו.

למרות הכל, באותה התקופה, המשיכה אבקת התה להרכיב את החלק הארי של מנות התה שנצרכו על ידי הסינים. את צריכתה של האבקה ניתן לייחס בין היתר לעובדה שהקיסר הו צונג בכבודו ובעצמו פרסם שורה של מתכונים להכנת תה באמצעות האבקה – וכידוע – ההמלצות של הקיסר היו הרבה מעבר לעצה ידידותית – לכל הפחות באותה התקופה.

עידן שושלת מינג (1368-1644) נחשב לתור הזהב של תרבות התה בסין. השימוש באבקת התה איבד מהפופולריות שלו ואת מקומו תפסו שיטות ההכנה של עלי התה השלמים. היה זה גם העידן בה הגיעו למסקנה שהכלים בהם מוגש התה משפיעים על הטעם ומכאן שאך טבעי הוא שבשנים ההם ניתנה דחיפה של ממש לתעשיית ייצור הכלים אשר שימשו להכנת התה ולצריכתו. כך למשל, קומקומי החליטה שיוצרו מחימר איסיני ומפורצלן לבן הפכו לנפוצים ביותר.

ראוי לשים לב לעובדה שהאהבה המתגברת לתה הופכת ליותר ויותר שכיחה נוכח הטעם הנפלא של המשקה והתחושה המרגיעה והמרנינה שמלווה את שתייתו. תרבות צריכת התה המשיכה לצמוח בסין – עוד ועוד סוגי תה חדשים ייוצרו והופצו לקהל הרחב וגם שיטות ההכנה זכו לעדכון מתמיד – הכל במטרה לקבל את הטעם הטוב ביותר.

במידה וטרם ערכתם היכרות עם המגוון יוצא הדופן של סוגי התה הסיניים ועם איכויות הטעם שלהם – זה בדיוק הזמן להיכנס ולעשות את צעדיכם הראשונים בעולם התה >>>

היתרון היחסי של סאליבן

עד שנת 1516 שבה גילו הפורטוגלים את הדרך למזרח הרחוק התפתחה תרבות התה באופן בלעדי בשטחה של סין שהייתה למדינה סגורה ומנותקת. הפורטוגלים הביאו את התה לארצם ולחצר המלוכה שבה הפך התה למשקה אקזוטי. לאחר זמן מה, הגיע התה גם לרוסיה ולאנגליה והופך למצרך מבוקש בקרב האריסטוקרטים והסוחרים. ככל שעובר הזמן, הפך המסחר בתה לעסק משגשג והתחרות בין חברות המסחר ההולנדיות לאלו האנגליות בכל הנוגע לסחר בתה צבר תאוצה.

עם הזמן מגיע התה גם לארצות הברית

בשלב הזה, נוכח הפופולריות העצומה שצובר המשקה בעולם כולו, הופכת התחרות בין סוחרי התה בכל יבשות תבל לקשה ואכזרית יותר – אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לתחרות מסוג זה היא כמובן "מסיבת התה של בוסטון" .

ראוי לציין עוד כי דווקא המאבק על השליטה בשווקי התה הוא שהניע את המאבק על עצמאותן של המושבות האמריקאיות. התה כבש את היבשת החדשה בהדרגה והסוחרים עשו ככל יכולתם על מנת לשווק את מרכולתם לצרכנים.

וכאן נכנס לתמונה סוחר התה והקפה הנודע תומאס סליבאן מניו-יורק שהחליט להוציא לדרך מהלך שיווקי ייחודי שאמור היה להעניק לו יתרון יחסי – לספק דוגמית של המוצר ללקוחות החדשים והפוטנציאליים שלו. עד אז, מקובל היה לארוז את התה בקופסאות מתכת גדולות ובכדי לממש את תוכניתו החליט על סליבאן על פיזור התה בשקיות משי שהכילו מנות קטנות של כל אחד מסוגי התה שהיו ברשותו.

חלק מהנמנעים שקיבלו את הדוגמיות לא הוציאו את התה מהשקית שבה הוא הגיע והחליטו לחלוט אותו עם השקית – בדיעבד התברר שמדובר על פתרון נוח שהפך מזמני לקבוע. עם השנים שקיות התה עצמן וחומרי הגלם שהוכנסו אליהן השתדרגו באופן ניכר. סאליבן הכניס בזמנו לשקיות עלה תה סטנדרטי לחלוטין בעוד שכיום שקית התה מכילה תערובות מורכבות שלעתים קרובות הקשר בינן לבין התה האמיתי הוא לא יותר ממקרי בהחלט.

אז בשורה התחתונה – מה עדיף לשתות? תה בריא ובעל טעם עשיר שיוצר מעלים אמיתיים או שמא תה אשר מגיע בשקית? אז כן, שקיות התה באמת נוחות אבל בואו נבדוק האם תהליך ההכנה של התה האיכותי יותר הוא עד כדי כך מסובך?

אחד המרכיבים העיקריים והחשובים ביותר בהכנתו הנכונה והנוחה של התה - הוא מרכיב הכלים. כיום קיים מגוון עצום של כלים להכנת התה. זוכרים את הספר של לו יויא שנכתב בשנת 780 לפנה"ס? כבר אז הוא תיאר 28 סוגים של כלים. מאז ועד היום חלפו להן אלפי שנים ועמם הגיחו לעולם גם אינספור כלים חדשים.

במאמר הבא ננסה ללמד אתכם כיצד להכין תה איכותי וטעים במהירות ובקלות רבה. אנחנו מקווים שהמדריך יפתח בפניכם עולם ומלואו – עולם התה אשר יסב לכם הנאה רבה.

בתחילת הטקסט נבחן את שיטות ההכנה הקלסיות והשכיחות ביותר להכנתםן של סוגי התה השונים ולאחר מכן נבדוק כיצד ניתן להכין תה איכותי במהירות ובקלות בכל מקום – בעבודה – בבית – בתנאי שדה וכיוצא באלה.

למעבר למאמר הבא: "מהו תה וכיצד לבחור אותו"